דברים מומלצים לעשות בפרנקוניה השוויצרית גרמניה

פארק חבלים

זאת היתה הפעם הראשונה שלי בפארק חבלים, והאמת שבהתחלה קצת פחדתי. אני כן התנסיתי בהרבה פעילויות אתגריות כמו באנג'י, צניחה חופשית, טיפוס קירות וכדומה, אבל אין לי שיווי משקל או קורדינציה ולפעמים גם תוקף אותי פחד גבהים! פארק החבלים Kletterwald  אילץ אותי להתמודד עם כל הבעיות האלה 🙂 והיה לי ממש כיף ומאתגר.

בפארק הזה יש המון מסלולים בדרגות קושי שונות והוא מתאים גם לילדים וגם למבוגרים. בהתחלה עברנו הדרכה של אחד המדריכים(אחרי ששמנו את הציוד עלינו בעזרתו). את ההדרכה קיבלנו במסלול לתרגול והמדריך הסביר לנו צעד צעד מה עושים ואז נתן לנו להתנסות בעצמנו ורק אחרי שהוא ראה שעשינו את המסלול כראוי יכולנו להמשיך למסלולים הרגילים לבד. המסלולים כוללים מעבר על גשרים מכל מיני סוגים ואומגות (הדבר הכי אהבתי).

החלטנו להתחיל במסלול בינוני והאמת שהוא כבר היה די קשה, אבל עמדתי בו בהצלחה. לאחר מכן עשינו מסלול קשה והוא בהחלט היה קשה אך גם אותו הצלחתי לעבור בהצלחה (למרות קשיים בדרך ונתתי לילדה לעקוף אותי באמצע כי הרגשתי שאני מעכבת אותה באיטיות שלי).

לאחר מכן רומן החליט שנלך לנסות את המסלול הקשה ביותר שנקרא "הגורילה" (המדריך מראש הזהיר שזהו מסלול שלא מתאים לכולם, כי הוא באמת קשה ודורש כוח רב.), אני הלכתי אחרי רומן וכבר בהתחלה הבנו שזה הולך להיות ממש מסובך ואחרי כמה שלבים הבנו שאין לנו אפשרות להמשיך. זה היה קשה מדי וכל הזמן החלקנו. אז חזרנו אחורה והחלטנו לוותר עליו (אני גבוהה ורומן ממש גבוה , ומסתבר שבמקומות כאלה ככל שאתה גבוה יותר ושוקל יותר ככה תתקשה יותר ואנחנו נאלצנו להודות שהמסלול גורילה לא בשבילנו, לפחות לא לפעם ראשונה שאנחנו בפארק כזה).

ואז היתה החוויה הכי כיפית (ומפחידה) של מסלול שנקרא Flying fox וזהו בעצם מסלול שכולל עלייה לגובה רב (זה היה החלק המפחיד) ואז כמה אומגות ולבסוף אומגה ממש ארוכה (זה היה החלק הכיפי והמפחיד יחד). המסלול הזה עולה תוספת של 3 יורו והוא ממש מומלץ. זאת חוויה די מלחיצה כי העלייה ההתחלתית בסולם גם מתישה פיזית וגם עוררה אצלי פחד גבהים כי צריך לטפס הרבה על סולם מתנדנד אבל בעידודו של רומן הצלחתי לעבור את החלק הזה ואז כבר היה כיף. למי שאין פחד גבהים זה בהחלט רגע השיא בפארק.

העובדים בפארק היו ממש נחמדים והמדריך שלנו הסביר הכל בצורה ממש ברורה וסבלנית. אם אתם אוהבים קצת אתגר ומחפשים פעילות כיפית גם לכם וגם אם יש לכם ילדים אז אני בהחלט ממליצה על הפארק הזה. אם לא היינו בלוח זמנים צפוף היינו נשארים שם חצי יום כי כל מסלול לוקח איזה חצי שעה והיה לנו לנסות עוד קצת מסלולים. קישור לאתר.
כתובת  Kletterwald Pottenstein , Weidenloh 100, 91278 Pottenstein מפת הגעה

סיור פרטי בעיר פורשהיים Forchheim שכולל טעימות בירה במבשלת בירה וביקור בבירגארדן הגדול בעולם

את הסיור הזה עשינו דרך משרד התיירות של העיר Forchheim . המשרד מציע סיורים פרטיים וסיורים לקבוצות (סיורים בעיר העתיקה, מבשלות בירה, סגווי ועוד) . קישור לסיורים שהם מציעים. אנחנו עשינו את הסיור הפרטי עם המדריכה כריסטיאן Christiane שהיתה מקסימה ביותר.  התחלנו את הסיור בעיר פורשהיים  Forchheim. זוהי אחת מן הערים העתיקות של גרמניה, ולעיתים מכונה השער לשווייץ הפרנקונית. היא עיר ממש יפה והיא מזכירה יותר עיירה מאשר עיר גדולה. כולם שם מכירים את כולם ויש אווירה מאוד ביתית ונעימה שם. לדוגמא יש שם גינה עם הרבה אדניות ומסתבר שלמי שאין גינה בבית ורוצה לגדל צמחים, אז הוא יכול לשכור אדנית בגינה הזאת ולגדל בה מה שהוא רוצה (זה די מגניב, נכון?).

פעם היו בה מעל 30 מבשלות בירה וכיום נותרו בה ארבעה מבשלות. אז התחלנו את הסיור בעיר וכריסטיאן סיפרה לנו על ההיסטוריה של העיר ועל החיים בה (היא גרה שם כבר 10 שנים עם בעלה והילדים). רוב הבתים שם קיימים כבר מאות שנים ויש מעט מאוד בתים חדשים שם. אבל גם הבתים החדשים נבנו באותו סגנון של הבתים העתיקים ולכן קשה להבחין בהבדלים בינהם.

אחד הדברים שכריסטיאן סיפרה עליהם בהתלהבות זה פסטיבל אנה. זהו פסטיבל שנמשך 11 ימים בסוף יולי בעיר והוא כולל המון בירה 🙂 מגיעים לפסטיבל הזה מאות אלפי תיירים ויש חגיגות מהבוקר עד הלילה עם בירות, מוזיקה ואווירה שמחה. האמת שהיא עשתה לנו חשק לחזור לשם בזמן הפסטיבל כי זה נשמע ממש מגניב.

אחרי הסיור בעיר ביקרנו במבשלת בירה (שזכתה בהרבה פרסים על הבירה שלה), מבשלת Neder (מפת הגעה) זוהי מבשלה מ1554. הזמנו שלוש בירות שונות שלאחת מהן קוראים אנה השחורה (אני ממש אהבתי אותה). כריסטיאן לימדה אותנו את הסימנים של הבירה בבר. אם שמים את הכוס על הצד זה אומר שרוצים שימלאו לכם את הכוס, אם מניחים את הכוס על הידית שלה זה אומר שרוצים חצי בירה ואם שמים את התחתית של הבירה על הכוס זה אומר שזהו להיום 🙂 אז אם יצא לכם להיות שם תנסו את זה ותספרו לי אם זה עבד.

אחרי המבשלה המשכנו לבירגארדן BeerGarden הגדול בעולם. זהו בעצם אזור שמלא בביר גארדן קטנים (חלק מהם פתוחים רק בזמן פסטיבל אנה וחלקם כל השנה). בהתחלה עשינו סיור קצר בתוך מרתף ששימש פעם כמבשלת בירה ואחרי זה ישבנו באחד המקומות לארוחת ערב מקומית עם עוד בירות (האמת שאני כבר הזמנתי מים ). במסעדה אני הזמנתי נקניקיית קארי Currywurst ורומן הזמין בשר ונקניקיות לבנות. הזמנו גם צ'יפס וכריסטיאן הזמינה גם פלטה של נקניקים וגבינות מקומיות.

הסיור היה כל כך כיפי. כריסטיאן היתה מדריכה מעולה וגם היה ממש כיף לדבר איתה (דיברנו איתה כמו סתם עם חברה על החיים) וגם היה נחמד לשמוע על ההיסטוריה של העיר ועל התרבות שם. אם אתם רוצים סיור פרטי אתם יכולים ליצור קשר עם המשרד תיירות שם ולבקש אותה כמדריכה באופן ספציפי או פשוט להצטרף לסיורים שהם מציעים.

קיאקים

טוב אז בדיעבד אני יכולה לספר שמסתבר שקאייקים זה סוג האתגרים שאנחנו פחות מתחברים אליהם ושאנחנו יותר בקטע של רכיבה על אופניים או טראקים אבל מי שאוהב את סוג האקסטרים הזה אז בטוח הוא יאהב את הקיאקים באזור פרנקוניה השוויצרית. אמרתי לכם כבר שהאזור הזה יפהפה אז גם בקיאקים יוצא להנות מהיופי של המקום (אם אתם יודעים לחתור כמו שצריך ולא עסוקים בהישרדות כמו שאנחנו היינו).

אז נתחיל מהתחלה. הגענו לחברת Aktive Reisen  וקיבלנו מצופי הצלה וקופסה אטומה למים לדברים יקרי ערך כמו מצלמה ופלאפון (טיפ חשוב : אל תצאו למסע הזה בלי פלאפון ואם סוגרים את הקופסא ממש טוב אז היא באמת אטומה למים, אני אומרת את זה מנסיון ). אחרי זה המשכנו עם הרכב לחנייה ממול ושם קיבלנו את הקאיק והמשוטים והדרכה על המסלול. המדריך הסביר לנו שרוב המסלול אמור להיות די רגוע אבל מדי פעם יש חלקים סוערים והמסלול הוא כ7 ק"מ.

אנחנו יצאנו למסלול אופטימיים ונרגשים מהחוויה במקום כזה יפה. בהתחלה צילמנו קצת תמונות ואפילו היינו אופטימיים והבאנו איתנו אוכל טייק אווי לקיאק. לא הספקנו לאכול צהריים והיינו נאיבים לחשוב שתוך כדי החתירה נוכל גם לאכול. בשלב די מוקדם של החתירה הגענו למפלון. איכשהו הצלחנו להכנס אליו במצב שהקאיק לרוחב ולא לאורך ונתקענו בין שני סלעים . מהר מאוד הקאיק התמלא במים (וגם אנחנו) ונאלצו לצאת מהקאייק לסלע ולנסות לחלץ אותו אבל הוא היה כבד מדי. איכשהו רומן הצליח לשחרר אותו מהסלע אבל הוא ישר נסחף עם הזרם המהיר של המפל.

בשלב הזה נותרנו על הסלע עם משוטים והקופסה האטומה. התקשרנו לחברה להודיע להם מה קרה (אמרתי לכם שזה חשוב שיהיה לכם פלאפון איתכם) והם אמרו שהם יבואו לחלץ אותנו אבל זה יקח זמן. אחרי רבע שעה בערך הגיע דייג שהיה באזור והצליח לתפוס את הקאיק שלנו (אין לנו מושג איך). נאלצנו לחצות את הנהר הקפוא ברגל (שהמים הגיעו לנו עד לפופיק)  על מנת לקחת ממנו את הקאיק.

החלטנו להמשיך את המסלול (כי הבנו שיקח זמן להגיע לחלץ אותנו והעדפנו כבר להמשיך). ההמשך היה קשה ומתיש וגם היינו כבר בטראומה אז היה לנו קשה להנות קצת מהנוף . צילמנו עוד קצת תמונות ובשאר הזמן רק התאמצנו לא להיקלע שוב למצב בעייתי. אחרי שעה וחצי של חתירה הגענו לסיום המסלול רטובים וקפואים, אך לפחות מרוצים שהצלחנו לסיים אותו בלי נזקים קשים ורק אם טראומה קטנה וסיפור שנזכור להרבה זמן.

אחד המדריכים בא לאסוף אותנו בסוף המסלול עם הרכב והגענו שלמים חזרה לרכב.
בקיצור אין ספק שזוהי חוויה שנזכור להרבה זמן וגם למדנו שקאיקים זה פחות הקטע שלנו. מה שכן, פעם הבאה שנגיע לאזור נחזור לחברה הזאת והפעם נשכור מהם אופניים ונרכב על האופניים באזור (אופניים זה בהחלט פעילות מועדפת עלינו).

לינה בטירה או לבקר בה ובסביבה

אז כפי שציינתי אחד מהדברים שאהבנו בטיול שלנו זה הלינה בטירת Burg Rabenstein.

אבל גם אם לא יצא לכם לישון שם אז עדיין אתם יכולים להצטרף לאחד האירועים המיוחדים שיש להם (אם יסתדר לכם מבחינת התאריכים כי לא תמיד יש אירוע מיוחד, אבל אם כן אז זה מומלץ בחום). לנו היה מזל ויצא לנו להיות באירוע מיוחד שנקרא "סופי בלילה" והוא כלל ביקור במערה גדולה ומרשימה ליד הטירה ואחרי זה ארוחת ערב גורמה של 3 מנות. יש גם אירועים בסגנונות נוספים כמו ימי הביניים, קסמים ופיצוח רצח.

בנוסף יש מסלולי הליכה ממש נחמדים ליד הטירה. המסלולים מסומנים ובדרך עוברים בתוך היער ויש מדי פעם מערות ויש גם נקודת תצפית יפה על המלון. יש מסלולים של כמה ק"מ בודדים ואפילו של 22 ק"מ.

יש גם שמורה של עופות דורסים שכוללת גם מופע ויש אפשרות להחזיק בז . אנחנו החזקנו את קוסמה הבזית בת 11 שנים. אפשר גם להצטרף לסיורים בטירה עצמה למשך חצי שעה  (החל מ11 כל שעה עגולה, שימו לב הסיורים בגרמנית, אבל עדיין זה יאפשר לכם לראות את החדרים המיוחדים שיש בטירה כמו חדר נשפים, חדר אבירים ועוד).  יש גם ביר גארדן מאוד נחמד ליד הטירה ששם אפשר לשבת ולשתות בירה וגם לאכול אוכל מקומי.

לסיכום אזור פרנקוניה השוויצרית זהו אזור מדהים להליכות, רכיבה על אופניים, מבשלות בירה, ביקורים בערים עתיקות, לינה בטירה, אוכל טוב ואנשים נהדרים. אנחנו היינו שם בתחילת ספטמבר וכבר התחילו צבעי הסתו וזה הוסיף ליופי של המקום.